השתלת עצם בחלל הפה לצורך ביצוע שתלים ושיקום דנטלי היא פרוצדורה חשובה ונפוצה בתחום כירורגיית פה ולסת.
לרוב עם השנים ובגיל מבוגר יותר מטופלים מאבדים נפח מהעצם האלוואולרית- עצם השיניים, על רקע מגוון מצבים מדלקות חניכיים, הרס גרמי באתר עקירה, הוצאת ציסטה, טראומה, ספיגת רכס תלוית גיל (אטרופיה) ומצבים גידוליים.
שחזור הנפח של העצם ומתאר העצם ע"י השתלת עצם ממגוון מקורות ובשלל טכניקות כגון: עצם עצמית מחלל הפה ואתרים מרוחקים כמו האגן, עצם ממקור אדם, עצם ממקור חיה (בקר לרוב) מאלמוגים ותחליפי עצם טבעיים וסינטטיים, היא תהליך חשוב וקריטי ליכולת של הרופאים לשחזר את קשת השיניים ע"י שתלים.
סוגי עצם הנמצאים בשימוש בכירורגיית פה ולסת:
- עצם אוטוגנית – עצם שנקצרת מאתר אחר של המטופל עצמו.
- עצם אלוגנית – עצם ממקור אדם , לרוב מבנק רקמות.
- קסנוגרפט – עצם שמקורה מבעלי חיים.
- אלופלסט – תחליפי עצם סינטטיים.
לכל סוג יש יתרונות וחסרונות , זמני ספיגה ושיחלוף שונים , וזמינות שונה , לכן יש צורך בבחירה מקצועית תוך לקיחת גורמים אלו בחשבון כאשר בוחרים בסוג העצם אותה נרצה להשתיל בפרוצדורות האוגמנטציה השונות.
אם בעבר הרחוק עצם מקור עצמי הייתה נחשבת למודל הסטנדרטי, עם התקדמות הרפואה והטכנולוגיה היום ניתן לבצע השתלת עצם במספר שיטות גדול עם אחוזי הצלחה גבוהים ושימוש בטכניקות דיגיטליות לצמצום זמן ההתאוששות וסבל מהניתוח.
החלטה על השיטה הנכונה והתהליך הרפואי ביולוגי הנכון תלויה בכל מקרה לגופו, ומתבצעת לאחר שקלול כל הנתונים כמו גם בדיקות הדמיה בדיקה קלינית לקיחת מטבעים הרגלי המטופל ובדיקות דם רלוונטיות לצורך הכנת תוכנית טיפול מותאמת אישית למקרה שלפני.